פונקציות: פונקציה עולה ופונקציה יורדת

למדו כיצד לזהות תחומי עלייה וירידה של פונקציה מתוך גרף או ביטוי, להגדיר תחומים באמצעות אי-שוויונות ולהבין את ההגדרה הפורמלית של מונוטוניות.

✔️נפתרו: null

מדריך למידה: מערכת צירים

מדריך למידה: פונקציה עולה ופונקציה יורדת

פונקציה מתוארת כעולה, יורדת או קבועה בהתאם להתנהגות ערכי הפלט שלה (yy) כאשר ערכי הקלט (xx) מתקדמים משמאל לימין (ככל ש-xx גדל).
  • פונקציה עולה ופונקציה יורדת: פונקציה נקראת פונקציה עולה (או יורדת) אם היא עולה (או יורדת) לאורך כל תחום ההגדרה שלה. לדוגמה, הפונקציה הקווית f(x)=3x+1f(x) = 3x + 1 היא פונקציה עולה בכל תחום הגדרתה.
xyפונקציה עולה (f(x2)>f(x1)f(x_2) > f(x_1))
xyפונקציה יורדת (f(x2)<f(x1)f(x_2) < f(x_1))
  • תחומי עלייה וירידה: פונקציות רבות עולות בתחומים מסוימים ויורדות בתחומים אחרים (לדוגמה, פרבולה). עבור פונקציות אלו, אנו מגדירים תחומי עלייה וירידה (חלקים מתוך תחום ההגדרה) שבהם הפונקציה עולה או יורדת.
xyתחומי עלייה וירידה: יורדת עבור x<0x < 0, עולה עבור x>0x > 0

הגדרות פורמליות

יהיו x1x_1 ו-x2x_2 שני ערכי קלט כלשהם בתחום ההגדרה או בקטע של פונקציה:
  • עולה: מתקיים f(x1)<f(x2)f(x_1) < f(x_2) לכל x1<x2x_1 < x_2 בתחום הנדון. במילים פשוטות, כאשר נעים לאורך הגרף משמאל לימין, הגרף עולה.
  • יורדת: מתקיים f(x1)>f(x2)f(x_1) > f(x_2) לכל x1<x2x_1 < x_2 בתחום הנדון. במילים פשוטות, כאשר נעים לאורך הגרף משמאל לימין, הגרף יורד.
  • קבועה: הפונקציה קבועה אם לכל זוג ערכי קלט בתחום הנדון מתקיים f(x1)=f(x2)f(x_1) = f(x_2) (קו אופקי ישר).

הטעות הנפוצה: תחום הגדרה לעומת טווח ערכים

הטעות הנפוצה: כאשר תלמידים מחפשים תחומי עלייה וירידה מתוך גרף, הם נוטים להתמקד בציר האנכי (ערכי ה-y) מכיוון שהם רואים את הגרף עולה או יורד בגובה. דבר זה מוביל לכתיבה שגויה של טווח ערכים כמו y>2y > 2.

הכלל: תחומי עלייה וירידה חייבים להיקבע תמיד על פי הציר האופקי (ערכי ה-x). הגובה האנכי מציין מה קורה לפונקציה (האם היא עולה או יורדת), אך ערכי ה-xx מציינים איפה זה קורה. לדוגמה, אם פונקציה עולה מימין לנקודה שבה x=5x = 5, התחום הנכון הוא x>5x > 5, ולא y>2y > 2.

כיצד לכתוב תחומי עלייה וירידה

בדומה למה שעשינו בהגדרת תחומי הגדרה, אנו משתמשים בסימוני אי-שוויון כדי להגדיר את תחומי הגרף השונים:
  • מימין לגבול aa: אם ההתנהגות מתרחשת עבור כל ערכי הקלט הגדולים מ-aa, נכתוב:
    x>ax > a
    לדוגמה, אם פונקציה עולה מימין ל-x=5x = 5, תחום העלייה שלה הוא x>5x > 5.
  • משמאל לגבול aa: אם ההתנהגות מתרחשת עבור כל ערכי הקלט הקטנים מ-aa, נכתוב:
    x<ax < a
    לדוגמה, אם פונקציה יורדת משמאל ל-x=2x = -2, תחום הירידה שלה הוא x<2x < -2.
  • בין שני גבולות aa ו-bb: אם הפונקציה עולה או יורדת בין שני ערכים aa ו-bb, נכתוב:
    a<x<ba < x < b

ניתוח עקומות בצורת U ובצורת V

כאשר נתונות משוואות מהצורה f(x)=a(xh)2+kf(x) = a(x - h)^2 + k, הגרף שלהן יוצר עקומה מעוגלת בצורת U הנקראת פרבולה בעלת נקודת מפנה (קודקוד) בנקודה שבה x=hx = h.

כדי למצוא היכן הפרבולה עולה או יורדת ללא גרף, נסתכל על המקדם aa (המספר המכפיל שלפני הסוגריים):
  • פרבולה מחייכת (a>0a > 0): אם aa חיובי, הגרף נפתח כלפי מעלה ויוצר צורה של פנים מחייכות. נקודת המפנה היא הנקודה הנמוכה ביותר. הגרף יורד תחילה ואז עולה. לכן, הפונקציה יורדת עבור x<hx < h ועולה עבור x>hx > h.
  • פרבולה עצובה (a<0a < 0): אם aa שלילי, הגרף נפתח כלפי מטה ויוצר צורה של פנים עצובות. נקודת המפנה היא הנקודה הגבוהה ביותר. הגרף עולה תחילה ואז יורד. לכן, הפונקציה עולה עבור x<hx < h ויורדת עבור x>hx > h.
xyפרבולה מחייכת (a>0a > 0)
xyפרבולה עצובה (a<0a < 0)
באופן דומה, פונקציות המכילות ערך מוחלט כמו f(x)=axh+kf(x) = a|x - h| + k מתנהגות בדיוק באותו אופן. סימני הערך המוחלט xh|x - h| מודדים את המרחק מהנקודה hh, מה שיוצר צורת V ישרה במקום צורת U מעוגלת. המכפיל aa קובע אם צורת ה-V הזו נפתחת כלפי מעלה (צורת V רגילה) או כלפי מטה (צורת V הפוכה):
  • נפתח כלפי מעלה (a>0a > 0): הגרף הוא צורת V רגילה המגיעה לנקודה הנמוכה ביותר שלה (קודקוד) ב-x=hx = h. הפונקציה יורדת תחילה ואז עולה (בדומה לפרבולה מחייכת).
  • נפתח כלפי מטה (a<0a < 0): הגרף הוא צורת V הפוכה המגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה (קודקוד) ב-x=hx = h. הפונקציה עולה תחילה ואז יורדת (בדומה לפרבולה עצובה).
xyנפתח כלפי מעלה (a>0a > 0)
xyנפתח כלפי מטה (a<0a < 0)
נושאי לימוד
פונקציה עולה ופונקציה יורדת | SealMath